רבנים וחכמים

רבי סעדיה גאון, ראש ישיבת סורא. ממובילי המאבק נגד התנועה הקראית ובכך לא רק שמר אלא מיצב את היהדות הרבנית. מגדולי החכמים

מאור הגולה, רבנו גרשום, היה זה שידע לקרוא את מצב היהודים בארצות אשכנז ולדעת פורענויות בפתח. הוא קבע קבוצת תקנות בעניינים החברתיים בין בעל לאשה, בין אדם לחברו ובפרטיות. הוא הגורם המרכזי להכנסת המונוגמיה ליהדות

רבי שלמה יצחקי (1040–1105), מגדולי פרשני התורה והתלמוד בכל הדורות. נולד בטרואה שבצרפת, למד בישיבות גרמניה, והקים ישיבה שמשכה תלמידים מכל אירופה. פירושיו מלווים כל מהדורה של התנ"ך והגמרא עד היום.

רבי יהודה הלוי (כ-1075–1141), מגדולי המשוררים והפילוסופים של ישראל. חי בתור הזהב של ספרד, כתב את ספר הכוזרי ואלפי שירי קודש וחול. הסמל הנצחי של הגעגוע לציון.

רבי משה בן מימון (1138–1204), הנשר הגדול ופוסק הדורות. נולד בקורדובה, נדד דרך מרוקו וארץ ישראל עד מצרים. חיבר את משנה תורה ומורה נבוכים — שני עמודי התווך של ההלכה והפילוסופיה היהודית.

רבי משה בן נחמן (1194–כ-1270), מגדולי הפרשנים והפוסקים של ספרד. עמד בגבורה בוויכוח ברצלונה, גלה מספרד ועלה לירושלים. פירושו לתורה משלב פשט, הלכה וקבלה ומלווה כל לומד תורה.

רבי יצחק לוריא האר"י הקדוש (1534–1572) ותלמידו רבי חיים ויטאל (1543–1620), מייסדי קבלת האר"י בצפת. האר"י חולל מהפכה בעולם המיסטיקה היהודית, ורח"ו שמר את תורתו לדורות.

רבי שלום שבזי (1619–כ-1686), הפייטן והמנהיג הרוחני הגדול של יהדות תימן. חיבר אלפי פיוטים בעברית, ארמית וערבית, ועמד לצד קהילתו בגזירות הקשות. שירתו חיה בלב כל יהודי תימן עד היום.

רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב (1698–1760), מייסד תנועת החסידות. הנחיל לאמונה היהודית שמחה, דבקות ואמונה תמימה, ולימד שכל יהודי — גדול כקטן — יכול לדבוק בקדוש ברוך הוא.

רבי חיים בן עטר (1696–1743), מגדולי המקובלים והפרשנים, בעל ספר "אור החיים". עלה מסאלי שבמרוקו לירושלים והקים ישיבה. פירושו לתורה נלמד בהערצה בכל קהילות ישראל — חסידים, ליטאים וספרדים כאחד.

רבי אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מווילנה (1720–1797), אב הזרם הליטאי ופוסק הדורות. עוצמת גאונותו הפכה את וילנה ל"ירושלים דליטא". תלמידו הקים את ישיבת וולוז'ין, ועלייתו לארץ ישראל הניחה יסודות היישוב היהודי המחודש.

רבי יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), הבן איש חי — פוסק העליון ומעצב הזהות הדתית של יהדות המזרח. הנהיג את יהדות בגדאד חמישים שנה, חיבר עשרות ספרים ופיוטים אהובים, ופסיקותיו הן בסיס מנהגי המזרח עד היום.