הספר "אוצרות המקדש האבודים" נבנה סביב חמישה צירים סיפוריים שמלווים מתחילת הספר את ההתרחשויות.
בחרו ציר והיכנסו לתוכו — כל אחד מהם פותח עולם שלם של סיפורים, דמויות ופגישות שלא היו אמורות להתרחש.
בציר הזה, הפותח את עלילות הספר, נכיר את ההכנות שנעשו בירושלים וסביבותיה תוך כדי המצור הרומאי. הציר הזה חושף אותנו לתוכנית שטווה יוחנן. מה היתה מטרתו, מה הוא ניסה להשיג ואיך. בחירת המשפחות, בחירת משפחה חלופית מכל שבט, בחירת חפצים ואפילו הכנת 'חפצי דמה' שיהיו במקביל. האימונים פיזור הכסף, הוא לא יודע שעוד יוחנן (בן זכאי עם תוכנית משלו), רק בסוף גילה על הבגידה של עקביה. אבל – חבר לאלעזר בן יאיר ומשכו כמה זמן שיכלו לשליחים לא רק לברוח אלא להתמקם בעזרת כל מלחמו העיכובים במצדה. הוא, יוחנן, מת שם עם אנשי מצדה. השליחים, מלבד אחד, כולם הגיעו ליעדם. כולם מחוברים למטרה של שמירת החפץ ושהם חייבים להעביר את זה הלאה לדורות. המטרה – לחבר אותם לשליחות דרך החפץ, אבל השליחות היא לשמור על גחלת העם היהודי. מפוזרים כדי שלא יהיה אפשרות להשמיד בבת אחת.
לסיפור הציר ←
ציר 2- הוא זה שסובב את עיקר הספר – פגישות עם הרבנים הגדולים, עם ענקי הרוח של העולם היהודי . איך צאצאי השליחים בהכירם את השליחות, בהכירם תפילת סוד שהיא קמע ועוד כל מיני מסורות שבטיות שנשמרו הרחק מכולם, מצליחים ליצור השפעה על גדולי הדור. נפגוש ב: רבי סעדיה גאון ומלחמתו בקראים; נפגשו ברבנו גרשום ותקנות החרם שאסור על אישה שניה וגירוש בלי הסכמה; נפגוש ברשי שעד היום הפירוש שלו הוא כלי העזר הנבחר לתורה; נכיר את רבי יהודה הלוי והשתוקקתו לציון; נמשיך הלאה לרמבם עם הבריחות שהחלו בעקבות המווחדון ואת היד החזקה ; נמשיך לרמבן הפעם הבריחה מהנוצרים ואיגרת הענווה; נפגשו באר"י הקדוש ותורת הקבלה שהגיע לצפת; אנחנו פוגשים בתימן הרחוקה ברבי שלום שבזי, ולומדים בסיפור איך נעשית לו קפיצת השבת ועל הפיוטים ; נכיר את תורת החסידות של הבעל שם טוב ואת רבי חיים בן עטאר שעלה לארץ לירושלים– נר המערבי שהיה בירושלים; נחזור לאשכנז להכיר את הגאון מוילנה שדחק בתלמידיו לעלות לארץ ולסיום נכיר את פועל של רבי יוסף חיים הבגדאדי – הבן איש חי
לסיפור הציר ←
הנשים נוכחות מפרק 3, ובתפקידים מרכזיים. אבל יש הבדל מהותי בין הנוכחות הראשונה לנוכחות המאוחרת: הנשים הראשונות הן עוגן, הנשים המאוחרות הן תנועה. נפגוש בנביאות סמויות כאלו שהיטיבו לראות שנים קדימה, לתכנן ולכוון, נכיר את נשות השליחים שבלי להתאמן ובלי ברכת כהן לקחו את הילדים ויצאו לדרך, כל אחת עם התמודדות משלה. נכיר את הנשים שקיבלו את השליחות על עצמן וידעו למי להעביר הלאה, נשים שידעו למצוא חידושים בהלכה ואיך גיבורה אחת שעלתה לארץ לפני משפחתה עם השליחות בידה זכתה שכל הסיפורים יסגור עם הצאצא הקרוי על שמה
לסיפור הציר ←
ציר 4 סוקר את המפגשים של הנצרות והאסלאם עם היהדות. המפגשים האלו כמעט תמיד הובילו למכות ליהדות. עם כיבוש ירושלים על ידי עומר צאצא שליחים משפיע על עומר לקבל את היהודים בירושלים, בעוד בחצי האי ערב עומר הוביל את הטבח בשבטים היהודים ואמר שלא יהיהו בני דת אחר בערב – כן הוא קיבל אותם במעמד בני החסות.; שנים אח"כ החלו מסעי הצלב – הם מחריבים קהילות רבנו גרשום ורשי שומעים על זה קהילות שלמות נמחות, אבל לא רק שם. הצלבנים כובשים א תירושלים הורגים מי מיהודיה שלא הספיק לברוח. בפרק על באלדוין וצלאח אלדין צאצא השליחים מנסה להשפיע על באלדוין להתיר ליהודים לחזור לירושלים, הוא עור לו לנצח את המוסלמים בקרב תל גזר. אבל באדלוין לא שומר את הבטחתו, ומאתו רגע (בספר, בסיפור שלי) הוא חולה בתור עונש בצרעת. באדלוין וצלחא אלדין היו בקשר ובאלדוין מתוודה על זה ואורמ לצאלח אלדין לחפש את היהודי הוא יעזור לו לכבוש את הארץ בלי לשרוף אותה. וכך היה. וצלאח אלדין עומד בהטבחתו ומתיר ליהודים לשוב לירושלים. מסעות הצלב אולי דועכים; אבל המווחדון באדנלוסיה ובצפון אפריקה דוחקים ביהודים להאתסלם. זה משפיע מאוד על הרמבם. הרמבן כבר חי בתקופת הרקונקיסטה ונאלץ לברוח מאימת הנוצרים דווקא; בתימן רבי שלום שבזי חי בתקופת גזירות מווזע, יהודים רבים נשלחים לצעדת מוות במדבר ; באוקראינה ואשכנז החסידות מתמודדת מול פרעו הקוזאקים האנטישמים פרעות תח ו-תט וכך הלאה. לקראת הסוף צאצאים פוגשים בנפוליאון שמסמל אולי לאומיות אבל הוא בוחן אותם בדרכו האם יהיו נאמנים למדינה על פני יהדותם.
לסיפור הציר ←
ציר 5 – הוא משבר לתקומה. בסופו של דבר הצאצאים שרדו, היהודים שרדו. בדרך הם עברו את הפרעות שראינו בציר הקודם. וישנו פרק שלם המוקדש לשואה. בספר הפרק דן רק בשואת יהודי אירופה אני שוקל להכניס נקודה שם על שואת יהודי צפון אפריקה, והפרהוד, ואולי גם נגיעה על שואת אתיופיה שהיתה אפיזודה יחסית קצרה. אבל זה קו שמתחיל עוד לפני כן הגטאות היו ליהודים כבר הרבה לפני כן באירופה. כבר נפוליאון פגש בגטיאות, אנחנו יודעים על פרעות חמלינצקי. השואה בספר מתמקדת בזה שאב ובנו על רכבת למחנה השמדה האב נותן את הקמע לבנו ואומר לו לפיול לשלג מהרכבת ולברוח ליער. הבן שרד הצטרף לפרטיזנים. האב היה במחנה השמדה עד ממש הסוף והוצא להורג. איתו נהרסה צנצנת המן במחנה. הבן היגר לארה"ב לאחר שלא נותר ממשפחתו דבר. בישראל 5 שנים אחרי צאצאי מגיש לנשיא השני את הפרוכת שעברה במשפחתו מאז ימי החורבן, יחד עם הרב הספרדי הראשי מעמד אינטימי. יצחק בן צבי נרגש עד מאוד. בשנת היובל צאצא של ע'זאלה שעלתה לישראל בהוראת הבן איש חי בפרק שלפני השואה מעיראק עומד במעמד חשאי מול הנשיא, וגדולי המדינה
לסיפור הציר ←