רבי סעדיה בן יוסף גאון

רבי סעדיה בן יוסף אלפיומי (רס"ג), נולד בשנת 882 (ד"תרמ"ב) בכפר דילץ שבפיום, מצרים העילית, למשפחה יהודית מיוחסת שיחוסה מגיע עד רבי חנינא בן דוסא. כילד עילוי התבלט בתנ"ך, תלמוד ודקדוק עברי, ולמד אצל אביו רבי יוסף. בגיל כ-20 (סביב 902) חיבר את ספרו הראשון "האגרון" – מילון דקדוקי עברי ראשון, וכן פולמוס ראשון נגד קראים בשם "כתאב אלרד עלי ענן". נדד מאמצע מצרים לארץ ישראל, למד בטבריה אצל חכמי המסורה (אהרן בן אשר וקארס בן יהודה), בסוריה ובארם צובה, ומשם לבבל בסביבות 922, שם התפרסם כחכם תלמודי, לשוני ומגן התורה שבעל-פה.

בגיל 46 (928, א' בסיוון ד"תרפ"ח) מונה לגאון וראש ישיבת סורא בבגדאד, מינוי חסר תקדים לזר שאינו יליד בבל, לאחר מאבק מול דוד בן זוטא (מתנגד קראי). תחתיו פרחה הישיבה, שהייתה במשבר, ונמשכו אליה תלמידים רבים. שימש כ"אלוף" בישיבת פומבדיתא וכראש הקהילה היהודית תחת הח'ליפות העבאסית, ניהל מאבקים הלכתיים נגד קראים (ששגשגו בימיו), עיסויים וכופרים מוסלמים. בשיא כהונתו (930–937) פוטר זמנית עקב סכסוך פוליטי-כלכלי עם ראש הגולה דוד בן זכאי, שגזל כספי יתומים; רס"ג ניצח בבית דין הח'ליפי. לאחר זמן מה התפייסו והוא שב לתפקידו בו המשיך עד מותו.

בתקופה בה לא שימש כראש הישיבה חיבר את יצירותיו הגדולות ביותר, תוך שימוש בערבית כדי שהקהל הרחב יבין אותו, זו היתה שפת היום יום שלהם.

הוא נפטר ב-942 (כ"ו באייר ד"תש"ב) בבגדאד, בגיל 60, והותיר 15 חיבורים (חלקם אבדו).

רס"ג הציל את היהדות הרבנית מהתפוררות מול הקראים, איחד קהילות מזרח התיכון והניח יסודות לפילוסופיה, דקדוק וליטורגיה יהודית. בקהילתו היה מגן אמיץ, גאון פוליטי ומנהיג ישיבתי שחידש את סורא. לאורך הדורות עיצב את הליטורגיה (תפילותיו בסידורים), הפילוסופיה (השפיע על כל חכמי בבל וספרד), הלימוד במזרח והמאבק בכתות. בימי הביניים הועתקו יצירותיו בכתבי יד, במאה ה-19 נחשפו מחדש בגניזת קהיר, ובמאה ה-20 הפכו למרכז מחקר אקדמי. כיום נתפס כ"אבי הפילוסופיה היהודית" ומגן התורה שבעל-פה, יצירותיו מרכזיות בלימודי יהדות מזרחית, דקדוק תנ"כי ומחשבה; סידורו משמש עד היום בקהילות תימן ובבל, ו"אמונות ודעות" נלמד כבסיס להתמודדות עם אתגרים רציונליים.

יצירות מרכזיות:

• ספר האמונות והדעות (933): פילוסופיה יהודית שיטתית ראשונה, הגנה על עשרת הדיברות, חידוש העולם, ניסים ובחירה חופשית; בסיס לפילוסופיה יהודית (השפיע על ריה"ל, רמב"ם).
• תרגום התורה (והתנ"ך) לערבית עם פירוש (תפסיר): כלי לימודי מרכזי לקהילות מזרחיות.
• סידור רס"ג: ספר התפילה הראשון המאוחד (ערבית-עברית), בסיס לסידורים מודרניים.
• פולמוס הקראים: "ספר חסרונות בני זוטא", "אמנות ודעות".
• האגרון: מילון דקדוק עברי; פרושי תלמוד, הלכה ומצוות.